<h1>בה"ג הלכ' קידושין</h1>
<h2>דף יב.</h2>
והיכא דאמר ליה לשלוחיה זיל וקדיש לי איתתא סתמא, אזל ההוא שליח לעלמא ואיתניס אינמי מית ולא אהדר שליחותיה, נאסר בכל נשים שבעולם ומותר בגיורת, דאמר רב יצחק בר יוסף א"ר יוחנן האומר לשלוחו צא וקדש לי אשה סתם והלך שליח ולא החזיר שליחותו, נאסר בכל נשים שבעולם, מאי טעמא, חזקת שליח עושה שליחותו, כל חדא וחדא אימר אמה קדיש אימר ברתה קדיש אימר אחתה קדיש, ואף על גב דאינהי שריין לעלמא הוא אסור, דהוה לי כאומר לאשה קידשתיך והיא אומרת לא קידשתני הוא אסור בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו, כי משוי איניש שליחא במילתא דקיימא קמיה, במילתא דלא שכיחא לא משוי איניש שליח. אמר רבה ומודה רבי יוחנן באשה שאין לה לא בת ולא שאר קרובות שמותרת, פשיטא, לא צריכא דאית לה קרובות, וההיא שעתא דשוי שליח הוה נסיבן, ולסוף איגרשן, והא קמ"ל דכי תפסין ליה קידושי לשליח היכא דבשעתא דשוייה בעל שליח לדידיה גופיה הוה תפסין ליה קידושין, הכא כיון דבשעתא דשוייה שליח לדידיה גופיה לא תפסין ליה קידושי, דהוה נסיבן, אי נמי אזל שליח וקדיש לבתר דאיגרשן להו, לא תפשין בהו קידושי.
